פסק-דין בתיק ת"ק 007308/03

פסק  דין זה ניתן בהמשך לכתב התביעה אשר הוגש כנגד הנתבע ע"ס 3,000 ש"ח, תביעה מיום 29/7/03.

כתב התביעה מנוסח על ידי בעלה של התובעת אך בלשון של בעלה באופן אשר מציג אותו בתור התובע. 

בעלה של התובעת יכונה להלן "התובע".

טענות התובעת  בכתב התביעה:

1.         ביום 19/01/03 נחתם הסכם שכירות בין התובע, השוכר ובין הנתבע המשכיר, ולפיו הושכרה חנות במרכז המסחרי ברח' כורזין 5 בגבעתיים.

2.         בעקבות דרישת עוה"ד מטעם הנתבע להפקיד ערבות בנקאית ע"ס 17,424 ש"ח , בסכום שווה ערך ל- 4 חודשי שכירות במקרה של הפרת ההסכם, הוסכם להמיר את הערבות הבנקאית לשיק מזומן ובעת חתימת ההסכם ניתן לנתבע שיק עבור 3 חודשי השכירות הראשונים וכן סכום נוסף בסך 17,424 ש"ח במקום הערבות הבנקאית.

3.         בעקבות הפסדים באחזקת החנות החליט התובע לסיים את תקופת השכירות ולאחר איתור שוכר חילופי הוסכם על סיום ההתקשרות ביניהם ביום 1/8/03.

4.         השוכר החדש הודיע למשכיר כי הדלת של החנות אינה תקינה ולמחרת התבקש התובע לתקן את השער של החנות. התובע הודיע לנתבע כי השער היה כך בהתחלה.

5.         נשלח טכנאי לחנות מאוחר יותר וקבע כי מדובר בבלאי סביר ושער ישן מאוד.

6.         ביום 24/7/03 ובעת שנפגשו הצדדים אצל עוה"ד של הנתבע הסכים בנו של התובע כי ישא התובע בסך של 500 ש"ח על חשבון תיקון השער, והתובע התנגד לכך.

7.         הנתבע הפחית מסכום השיק הנ"ל סך של 2200 ש"ח בגין הפרשי שער היציג של הדולר וכן בגין 500 ש"ח עבור ההשתתפות בשער.  

טענות הנתבע בכתב ההגנה:

1.         הנתבע טען כי פעל בשם אשתו בעלת החנות על פי יפוי כוח וכי יש למחוק את התביעה אשר הוגשה כנגדו באופן אישי.  אשת הנתבע תכונה להלן "הנתבעת".

2.         ביום 19/1/03 נחתם הסכם שכירות בין התובעת ובין אשת הנתבע להשכרת החנות הנ"ל.

3.         התובעת הציגה מצג שווא כאילו היא מתכוונת לשכור את המקום לתקופה ארוכה אך נודע לו במפתיע כי התובע תלה שלט להשכרה במקום.

4.         התובע הסמיך את בנו "לסגור את העניינים" בשמו ועל כן במידה ולתובע טענות עליו להפנותן לבנו. לחילופין ובהעדר הסכמה לשלם 500 ש"ח על התובע לשאת במלוא סכום התיקון קרי 3,000 ש"ח.

5.         בהתייחס לקיזוז בגין שער היציג של הדולר נטען כי על פי סעיף 7 בהסכם מדובר בביטחון כספי של 4 חודשי שכירות ומאחר והתובע הפסיק את תקופת ההסכם הגיע לו בחזרה 4 חודשי שכירות ששולמו למפרע לפי שער הדולר ביום ההחזר. 

6.         אם התובעת היתה נשארת עד הסוף אזי היא לא היתה אמורה לשלם הפרשי שער יציג מאחר ושילמה את הסכום מראש בגין 4 החודשים האחרונים.

הדיון: